איך להתמודד עם הזיקנה

זקנים, אנחנו כבר זקנים! רק שאנחנו במצב בריאותי טוב ויש לנו מוח צלול עכשיו. למי אנחנו יכולים לצפות כשנהיה זקנים? צריך לדון בזה בכמה שלבים.

השלב הראשון: בני 60-70
לאחר הפרישה, כאשר אתה בן שישים עד שבעים, בריאותך תהיה טובה יחסית, ויתכן ותנאיך יאפשרו. תאכלי קצת אם תרצי, תלבשי קצת אם תרצי, ותשחקי קצת אם תרצי.
תפסיק להיות קשה עם עצמך, הימים שלך ספורים, נצל את זה. שמור קצת כסף, שמור על הבית ותארגן לעצמך דרכי מילוט.

השלב השני: אין מחלה לאחר גיל 70
אחרי גיל שבעים אתה משוחרר מאסונות, ועדיין יכול לטפל בעצמך. זו לא בעיה גדולה, אבל אתה חייב לדעת שאתה באמת זקן. בהדרגה, הכוח והאנרגיה הפיזיים שלך ייגמרו, והתגובות שלך יחמירו יותר ויותר. בעת אכילה, ללכת לאט כדי למנוע חנק, נפילה. תפסיק להיות כל כך עקשן ותשמור על עצמך!
חלקם אפילו דואגים לדור השלישי לכל החיים. הגיע הזמן להיות אנוכיים ולטפל בעצמך. קחו הכל בקלות, עזרו בניקיון ושמרו על בריאותכם כמה שיותר זמן. תן לעצמך כמה שיותר זמן לחיות באופן עצמאי. יהיה קל יותר לחיות בלי לבקש עזרה.

השלב השלישי: לחלות לאחר גיל 70
זו התקופה האחרונה בחיים ואין ממה לפחד. אם אתה מוכן מראש, אתה לא תהיה עצוב מדי.
או להיכנס לבית אבות או להשתמש במישהו כדי לטפל בקשישים בבית. תמיד תהיה דרך לעשות זאת במסגרת יכולתך ובהתאמה. העיקרון הוא לא להכביד על ילדיכם או להוסיף עומס רב מדי על ילדיכם מבחינה פסיכולוגית, עבודות בית וכלכלית.

השלב הרביעי: השלב האחרון בחיים
כאשר דעתך צלולה, גופך סובל ממחלות חשוכות מרפא ואיכות חייך ירודה ביותר, עליך להעז להתמודד עם המוות ולא רוצה בנחישות שבני המשפחה יחלצו אותך יותר, ולא רוצים שקרובים וחברים יעשו בזבוז מיותר.

מכאן אנו יכולים לראות, אל מי אנשים מסתכלים כשהם מזדקנים? את עצמך, את עצמך, את עצמך.